Iris Berger Architect
אחידות לעולם אינה יפה. להותיר משהו באי שלמות פירושו לעשותו מעניין. זה מעניק לנו את התחושה שיש מקום לגדילה. ״גם כשבונים את ארמון המלך, מותירים משהו לא גמור״, אמר לי מישהו.
יושידה קנקו, מאה 14, תרגום יעקב רז
הסיפור שלי
איריס ברגר, אדריכלית בוגרת הטכניון והבעלים של משרד ׳איריס ברגר אדריכלים׳, אותו הקמתי בשנת 2000.
כמה דברים שלמדתי בזמן שתכננתי וליוויתי עשרות פרויקטים:
אני אוהבת לעבוד עם אנשים על הבתים שלהם
אני אוהבת אנשים, אוהבת ללמוד מהם, להציץ לדרך החיים ואל לוחות ההשראה שלהם ולתרגם אותם לבית.
הכי טוב בבית
הקלישאה נכונה: כשהבית הוא הבית הנכון, הוא הופך לעור השני שלנו וגורם לנו לא לרצות ללכת לשום מקום (ולהתגעגע אליו כשאנחנו רחוקים, גם כשאנחנו בחופשה במלון בוטיק הכי מדהים בעולם).
אין כזה דבר "בית החלומות"
אני לא אוהבת את המושג הזה. עצם המחשבה על בית חלומות אחד ויחיד, מייצרת לחץ מיותר.
במקום לדבר על בית חלומות אני מעדיפה להתמקד בבית שמתאים ונכון לנקודת הזמן המסויימת בחיי האנשים.
שינוי יכול להפחיד
שיפוץ ובניה הם תהליכים מרגשים, ועדיין, רוב האנשים מתחילים את הפרויקט עם הרבה פחדים. אחרי הכל, בית זה מושג שנוגע ברבדים עמוקים, במודע או שלא. גם הפחד מהלא נודע ומגודל המשימה משחקים תפקיד.
בדיוק בשביל זה אני פה
אני אוהבת את התהליך, את כולו.
משלב פיסול החלל המופשט, השלב בו צריך להרגיש מה נכון ולברוא פרויקט.
את שלב האיסוף של החומרים שיחד יתחברו לשלם, שיבטא את התמצית והנשמה של הבית.
את תחילת הבניה - שלב מרגש בו אפשר ממש לראות איך נוצר יש מאין ותכניות דו ממדיות הופכות להריסות או חפירות, ואז לשלד וקירות.
הבית עדיין נראה כמו אתר בנייה, אבל מבחינתי יש כל כך הרבה יופי בשלב הזה.
אני נמצאת שם לאורך כל התהליך, עובדת עם הקבלן והספקים, שהם שותפים חשובים לפרויקט. אני אוהבת לאסוף סביבי אנשי מקצוע שעובדים מהלב והנשמה ומאפשרים דיאלוג של למידה משותפת ואפשרות לחדש ולהתפתח.
אין פרט שהוא קטן מדי
כל פרט מקבל את מלוא תשומת הלב. אין עיקר וטפל, אין גדול או קטן.
אני אוהבת שקט ויזואלי, התכנית כמעט תמיד תהיה פתוחה, מינמלסטית. פחות קירות, יותר אוויר, אור, אווריריות, בהירות, ניקיון, לפעמים יהיו רהיטים ואלמנטים מחלקי חלל במקום קירות.
שאיפה לצניעות, גם בגודל ובעלויות, בשימוש חוזר בחומרים, בהתאמה לסביבה, בהתאמה אקלימית וצמצום וייעול אנרגטי בלי לפחד מפשטות.